משרד החינוך מפעיל קרקס: ההורים עושים ג'אגלינג בין משימות מופרכות המתקבלות בווטסאפ ובין הצורך לפרנס. המורות של הכיתות הנמוכות משקיעות שעות רבות ומאמצים בניסיון נואש ללמד איזו פיסת ידע חדשה, על אף שברור להן ולנו שזו לא באמת למידה וזה לא באמת חינוך. הגננות עוד פחות מבינות מה מצפים מהן, ליבנו איתן. והילדים - הם נאלצים, גם בגילאים צעירים ביותר, לשבת מול מסכים ולקחת חלק פעיל בקרקס כאילו ה-"למידה מרחוק" הזו היא לא יותר מהצגה אחת גדולה. 

​

לאבדן ימי הלימוד ואבדן האמון בין ההורים למערכת יש כתובת: משרד החינוך שנכנע, שוב, לאיומים של יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, ומתעקש לתפעל למידה מרחוק שברור שאינה אפקטיבית בגילאים נמוכים. משרד החינוך הוא זה שדוחק את ההורים ואת המורים לסיטואציות מופרכות, ובכך משרת למעשה את האג'נדה הקבועה של הגוף האנכרוניסטי שקרוי "הסתדרות המורים", אך פועל הפעם לא רק בניגוד להיגיון הבריא אלא גם בניגוד לצרכי המורים. האג'נדה הזאת למעשה מסתכמת ב-"לא תזיזו פה כלום". 

​

אנו קוראים למשרד החינוך לבטל במהלך הסגר הזה את הלמידה מרחוק, שהוכחה בכל העולם כלא-יעילה (ולמעשה, אף הורה או מורה לא צריך מחקר כדי להבין זאת).

 

אנו קוראים לא לפגוע בשכר המורים, הפועלים במסירות רבה, אלא פשוט להוציא את המערכת כולה לחופש ולהחזיר את ימי הלימודים הללו במקום חופשים אחרים - בחנוכה, בתענית אסתר, בשבוע שלפני פסח, בל"ג בעומר או בימי אסרו-חג.

 

לא יחסרו חופשות בהן ההורים יצטרכו לעבוד כאשר המערכת תתייצב, התחלואה בישראל תפחת והמערכות יפתחו יכולת לפעול בשגרת הקורונה. אם יחסרו ימי לימוד רבים השנה, ראוי לשקול גם לקצר את החופש הגדול הבא. אם לא נילחם על כל יום למידה אמיתי, אלפי ילדים, בעיקר אלו מהשכבות החלשות, יפתחו פערי למידה שמי יודע אם יוכלו אי פעם להיסגר.